דברים לזכרו של יואב

 
יואב רובין, מעורכי "חברה", נפטר בבוקר יום שלישי, ד' אייר תשס"ט, 28 באפריל, 2009, והוא בן 30. יואב לא היה אדם בריא, אבל הוא היה אדם מלא חיים. חיוניותו באה לידי ביטוי במעגלים הרבים שבהם פעל, ושבכולם הותיר את חותמו. הוא בלט בקבוצות שפעלו לשינוי חברתי בישראל, בביטוי הברור של עמדותיו, במחויבותו לחברה ולתיקונה, במחויבותו לתרבות היהודית ולחידושה ובשילוב בין שני אלה, דבר מובן מאליו מבחינתו.
 
יואב היה חבר לרבים ושותף לרבים, כיוון שהשותפות והחברות לא היו נפרדות מבחינתו. התלבטויות רעיוניות היו שלובות אצלו באלה המעשיות, בכל הנוגע לחייו שלו ולחיי חבריו. כמורה, כתלמיד, כקורא וככותב הוא התאפיין בעמקות, במקוריות ובמיוחד ביושר ובאומץ. כבר עכשיו יואב חסר לקרובים ולקרובים פחות, ורבים מאיתנו מרגישים ש"לא הספיקו", שהיחסים נקטעו באמצע.
 
לפני שנתיים נרתם יואב - שהיה באמצע הכתיבה של עבודתו לתואר שני, שעסקה במושג האושר באנגליה בעת החדשה המוקדמת – לעריכת חברה בתקופה קשה של חילופי דורות בכתב העת. כעבור זמן קצר לקח על עצמו את ריכוז המערכת. חברה היה רק רכיב אחד בסדר היום החברתי העמוס שלו, שכלל חברות במפלגת העבודה ובמוסדותיה, מעורבות במשמרת הצעירה של מפלגת העבודה בירושלים בבחירות המוניציפליות והכלליות, שותפות בארגונים חברותיים וביוזמות פוליטיות. כל אלה, לצד חברות בקהילת 'בית ישראל' בירושלים, המשלבת בין דתיים לחילוניים, והוראה במכינת 'בית ישראל'. מפעילות ענפה זו לא חדל גם שבריאותו התערערה בחודשים האחרונים.
 
הותיר אחריו הורים, אחים ובת זוג והרבה חברים לדרך.