דברים לזכרו של יואב

אי אפשר למצות חיים בכמה מילים. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחיים כל כך אינטנסיביים כפי שהיו חייו הקצרים  של יואב.
רצינו רק לחלוק איתכם כמה היבטים שהיו מרכזיים עבורנו.

קודם כל, יואב היה תמיד זה שיודע הכל על הכל. הוא לא רק קרא בלי סוף, אלא גם ניחן בזיכרון יוצא מן הכלל, וכבר ביסודי אמרו עליו שהוא בור סוד שאינו מאבד טיפה. אפשר היה לשאול אותו על פילוסופיה, מיתולוגיה, הלכה יהודית, ספרות עברית וכללית, מוזיקה קלאסית ועכשווית וכמובן, על זרמים במחשבה הפוליטית והכלכלית של ימינו. התשובות שהיית מקבל בכל אחד ואחד מן התחומים הללו היו מבוססות, מרתקות ולפעמים אולי טיפה ארוכות.

יואב היה, כפי שרבים מכם יודעים, מגינם של המנוצלים באשר הם – דבר שהתבטא קודם כל בפעילות פוליטית-כלכלית ענפה אבל גם בדיונים רבים בבית. גם בנושא הזה, כמו בנושאים רבים אחרים הוא לימד אותנו להסתכל אחרת על דברים. זכורים לנו, למשל, שיחה שבה הסביר את הבעייתיות החברתית והאקולוגית של חלום הבית צמוד הקרקע, וויכוחים לא מעטים סביב קנייה בשבת. למי שלא יצא לו לדון בנושא הזה עם יואב נסביר שהוא אמנם לא שמר שבת כהלכתה, אבל התנגד בתוקף לקנייה בשבת שכן זו מחייבת קבוצות מוחלשות לעבוד ביום המנוחה. 

יואב היה אדם נותן. הנתינה שלו באה לידי ביטוי ביחסו לחברה. הוא הרבה להתנדב ולעזור לכל אדם ובכל צורך. במישור המשפחתי הנתינה שלו התבטאה בכך שהוא הצטיין בהרעפת מתנות יותר מכל אחד מאיתנו לחגים לימי הולדת וגם סתם ככה. למתנות הללו הייתה תמיד משמעות רבה והן נועדו לפתוח צוהר לעולם כלשהו. למשל הדיסקים של מוסיקה קלאסית שיוני קיבל או ההוביט שקיבלתי לבת מצווה. למתנות התלוו תמיד ברכות והקדשות. 

זווית נוספת שהייתה מרכזית עבורנו, אך שרבים מכם ודאי היו פחות מודעים לה, היא המאבק הממושך והאמיץ שלו על חייו. מאז גיל 14 הוא ידע שהוא חולה ומאז, ברמות אינטנסיביות שונות, הוא נלחם על חייו. מאבקו היה אמיץ מאין כמותו. חלקכם ודאי ראו אותו, לפני ההשתלה, עם מכשיר חמצן על הגב – אף פעם לא מתפשר על המשך החיים, אף פעם לא נבוך מסביבתו, אף פעם לא מתייאש. הוא התעקש לטפס על המצדה ועל הסרטבה עם ריאות שהרופאים חשבו שכלל לא ניתן לחיות עם שכמותן.

גם בשבועות האחרונים הוא לא הפסיק לעבוד וללמוד, ואפילו בשעות הצלולות האחרונות שלו הוא עדיין העיר אודות הגיליונות הבאים של 'חברה' ודיבר עליהם. הוא תמיד היה נחוש להמשיך ללמוד, ללמד ולפעול לתיקון החברה, למרות, ואולי בגלל, שידע בתוך תוכו שהוא צפוי לחיים קצרים. הוא ניסה לפצות על קוצר חייו באמצעות אינטנסיביות עצומה של פעילות.  

זכות גדולה הייתה לכולנו ללוות את יואב בחייו מלאי המשמעות. את יואב לא נוכל להחזיר אבל אולי תהא זו נחמה מסוימת אם כל אחד מאיתנו יישא איתו הלאה משהו מיואב: מהצניעות, מהעקשנות, מהחכמה, מהרגישות, מטוב הלב ומחוש הצדק שאינו יודע פשרות.