משרתי הציבור המבטיחים של דה-מארקר

"אם כולם חושבים באופן זהה, נראה שמישהו לא חושב.... (ג'ורג' פטון)"
זהו המוטו של לי דגן, סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, האחראית לתחום הביטוח הכללי, ביטוח הבריאות ולמחלקת חקירות ואכיפה באגף, ומי שנבחרה כאחת מהצעירים המבטיחים ביותר של מגזין דה-מארקר בקטגוריה של נבחרי ציבור. ואכן יש משהו בדבריו של הגנרל פטון אלא שנראה שהם מכוונים בעיקר לצעירי משרד האוצר ואולי גם לעיתון דה-מארקר.

דה-מארקר בחר להציג ארבעה מנבחריו בקטגוריה של נבחרי ציבור באופן מלא ועוד שלושה הציג באופן מקוצר תחת הכותרת "כדאי לשים לב גם ל..." כל הארבעה שהוצגו באופן מלא הם צעירים העובדים במשרד האוצר, כולם בוגרי תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות ומלבד אחד גם לתואר שני במנהל עסקים והכל באוניברסיטה העברית. אין ספק האוניברסיטה העברית היא אוניברסיטה טובה, ואין ספק המסלול הלימודי הזה בהחלט סביר למי שרוצה לעבוד במשרד כלכלי. אולם האם כדי למנוע מצב בו כולם יחשבו אותו הדבר לא כדאי היה גם להעסיק מישהו אם תחומי ידע שונים או רחבים מעט יותר? למשל מישהו שיש לו גם תואר שני בכלכלה ולא רק תואר ראשון? או לחילופין מישהו שלמד גם משהו בתחומים אחרים של מדעי החברה או אולי אפילו מדעי הרוח או הטבע?

אבל החשש המדאיג באמת מחבורה זו הוא שכולם רואים את עצמם בעוד 5-10 שנים במגזר הפרטי. (למען דיוק דגן שצוטטה קודם עוד לא החליטה אם במגזר הפרטי או הציבורי – האם זה משום שהיא אשה?). האין זה קצת מדאיג שהצעירים הללו, שאמורים לשרת את הציבור חושבים כבר כעת על עתידם המקצועי במגזר הפרטי. האם זה לא משפיע על החלטותיהם? ובכלל האם עצם העבודה שכולם חושבים שיהיה באותו המקום עוד 5-10 שנים אינה מצביעה על כך שהם כולם חושבים אותו הדבר?
ועוד פרט מעניין, כולם בחרו להצטלם עם משקפי שמש, בעוד באף אחד אחר משאר הנבחרים לא בחר להצטלם כך.

אבל גם דה-מארקר לוקה בבעיתיות מחשבתית. כאמור ארבעת הנבחרים להם הוקדש תיאור נרחב באים ממשרד האוצר, גם שניים משלושת האחרים עסוקים בעיקר בהפרטה ורק אחת באה מתוך ההסתדרות. הרשימות האחרות חלקן מגוונות יותר, וניתן בהחלט היה לחשוב כי יש צעירים משפיעים גם בתחומי הכלכלה שלא יבואו רק ממשרד האוצר. למשל ממשרד התשתיות, משרד החינוך, משרד הבריאות משרד הרווחה ואולי מאחת העיריות וכד'. ואם אין הרי ששוב כדאי לשאול מדוע.