נייר עמדה בנוגע להוראה ומחקר בועדת שוחט
בועדת שוחט היו שתי ועדות שעסקו במחקר והוראה באוניברסיטאות ועוד אחת שעסקה בחלוקת העבודה בין המכללות ובין האוניברסיטאות בתחום זה.
מכיוון שבעיני ראוי היה לקיים את הדיון לגבי מערכת היחסים בין מכללות לאוניברסיטאות במשותף עם המכללות לא התיחסתי לסוגיה זו כלל. רק אומר שמסקנות הועדה בתחום זה משקפות באופן מובהק את האינטרסים של האוניברסיטאות תוך התעלמות בוטה מהמכללות עניין זה בא לידי ביטוי בכך שהיתה רק נציגה אחת של המכללות לעומת שבעה נציגי אוניברסיטאות ונציג אחד לאוניברסיטה הפתוחה.
בין שתי הועדות הנוספות התקיימה חלוקת עבודה מוזרה. האחת ועדת זיו מונתה באופן מוצהר על מנת לקדם את התגמול הדיפרנציאלי ולכן לא עסקה בשום דבר מלבדו. למעשה בעניין זה המסקנות נקבעו כבר בכתב המינוי של הועדה (למעשה היא משחזרת את הכתוב בחוק ההסדרים) השניה ועדת יערי ערכה מחקר מקיף על המחקר בארץ על סיבותיו השונות והדרכים השונות להתמודדות עמו.בין עבודת שתי הועדות יש פערים גדולים ואף סתירות. נקודה מעניינת נוספת היא שדו"ח ועדת יערי עצמו הוא הדו"ח של הועדה שמחדש יותר משאר הדו"חות ביחס לדיוני המליאה. כלומר הוא התקבל על ידי הועדה רק בחלקו ורק כאשר הוא תאם את דו"ח ועדת זיו.
דוח ועדת יערי
הדו"ח מצביע על כך שההשקעה במחקר אקדמי בארץ היא נמוכה ביותר. ההשקעה הכוללת במחקר בארץ קטנה מההשקעה הממוצעת באוניברסיטה ציבורית אחת בארה"ב.כתוצאה מכך תשתיות המחקר בארץ מדרדרות והולכות והתקנים למחקר והוראה מתמעטים בקצב אדיר כאשר מספר הסטודנטים עולה. בנוסף לכך הדו"ח מצביע על כך שבארץ רק 50% אחוז מתקציב המחקר הוא ציבורי בניגוד ל66% בארה"ב ול75% אחוז בחלק ממדינות אירופה. לעומת זאת הדו"ח מצביע על כך שהחוקרים הישראלים הם מהטובים בעולם כאשר אחוז המחקרים המפורסמים בכתבי עת מדעיים לנפש הוא הרביעי בעולם. על כן מרבית המחקרים הללו מתבצעים בפועל בחו"ל בשל העדר תשתיות מתאימות בארץ.
לאור האמור מסקנות הדו"ח קובעות שיש להכפיל את תקציבי המחקר ולהגדיל את אחוז המימון הציבורי שלהם וזאת תוך שימת דגש על מדעי הרוח ועל מחקר רפואי קליני. כמו כן יש להגדיל מאוד את מספר התקנים במחקר והוראה ולקלוט סגל חדש וצעיר. הדו"ח מדגיש את חשיבות החופש האקדמי ואת חשיבותה של הקהילה האקדמית. מעניין לציין שבבדיקה עם חוקרים צעירים שנמצאים בחו"ל הועדה הופתעה לשמוע שהתגמול הדיפרנציאלי מעניין אותם פחות מאשר העדר תשתיות המחקר והעדר הקשבה לצרכיהם כדור חוקרים צעיר.
דו"ח ועדת זיו
כאמור הועדה ניגשה מראש לבעיית המחקר והוראה כאילו היא בעיה בתגמול הדיפרנציאלי. על כן היא מדגישה את הגדלת הגמישות הניהולית, מתן משכורות גבוהות (עד כפליים משכר פרופסור מן המניין) למשך מספר שנים מוגבל וחבילות הטבה לאחוז קטן מהחוקרים. בכך היא מתעלמת מחשיבות הפן הקהילתי שהציגה ועדת יערי, מצמצמת את מספר התקנים שניתן לממן ואינה מתיחסת לבעיות ולצרכים שעלו מהשטח. הועדה קובעת בנוסף שמענקים אלה לא יחשבו שכר לצורך פנסיה ובכך יוצרת עוד נדבך במעבר מעבודה מאורגנת עם קביעות לעבודה קבלנית ללא מחוייבות ארוכת טווח של הארגון כלפי המועסקים בו. הגדלת התקציבים אם כן, לא מאפשרת לחוקרים המאוגדים לשפר את הביטחון הכלכלי שלהם לטווח הארוך.
ניתן לתאר חוקרים מוערכים שיעוכבו שנים רבות בדרגים נמוכים עם תמיכה של המענקים המוצעים כך שבסופו של דבר ההשקעה של המערכת בפנסיה שלהם תקטן.
גם מבחינת החופש האקדמי הועדה מעניקה לאוניברסיטאות ולות"ת אפשרות להתערב בתחומי המחקר הרצויים על ידי קידום חוקרים לפי תחומים ולא לפי מצוינות. כמובן שהאופן שבו יתוגמלו המרצים לפיו למוסד לא תהיה מחויבות כלפיהם לאורך זמן פוגע אף הוא אנושות בחופש האקדמי שלהם.
| 
